תקציר: בסוף ינואר 2026, הושק בערוצי הליבה קמפיין חדש נגד ערוץ 14, בהשקעה של מיליונים. זהו מהלך קלאסי של ירי בתוך הנגמ"ש התודעתי: ניסיון להילחם ביריב באמצעות דה־לגיטימציה תקשורתית, שבפועל מייצרת לו הון פוליטי חדש. בשנת בחירות, זו עשויה להתגלות כמתנה יקרה במיוחד לערוץ 14.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

בסוף ינואר 2026, הושק בערוצי הליבה 'קמפיין השחרה' חדש נגד ערוץ 14, בהשקעה של מיליונים. הוא מוצג כיוזמה אזרחית 'להצלת השיח הציבורי', וכולל הפקת 14 סרטונים שהושקעה בהם עבודה רבה, המתעדים "אמירות שנויות במחלוקת" של כוכבי הערוץ, עם הכיתוב: "ערוץ 14 פוגע בביטחון ישראל" (ראו התמונה למטה).

הקמפיין נוצר כמענה נגד לסלוגן של ערוץ 14: "אנחנו של ישראל", ולהתקפות על ערוץ 12 בפרשת הסרטון המזויף על חיילי כוח 100 (ראו התמונה בהמשך למטה).

בפועל, זהו מהלך פוליטי, שסופו לחזק דווקא את היעד שהוא מבקש להחליש. בהיגיון תקשורתי של שנת בחירות, מתקפה מאורגנת על גוף מזוהה אידאולוגית, כמעט תמיד מתורגמת לאנרגיית גיוס עבורו.

'קמפיין ההשחרה' נגד ערוץ 14:

הסלוגן של ערוץ 14:

על הקמפיין:

זו תרבות הביטול וההשתקה טמבל!

קמפיין השחרה כמו זה כנגד ערוצי תקשורת של הימין, הוא כלי ביצועי של אסטרטגיית "הווק" (Woke), השואפת לכונן הגמוניה רעיונית באמצעות דה-לגיטימציה של קולות נגדיים. תחת מעטפת של "מאבק בדיסאינפורמציה", מופעלים מנגנוני השתקה מתוחכמים, החל מלחץ כלכלי על מפרסמים, ועד לשימוש בלוחמה משפטית (Lawfare) – שמטרתם האמיתית היא לצמצם את גבולות השיח ולהפוך כל עמדה שמרנית או ביקורתית לבלתי קבילה חברתית [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: לשימוש לרעה במערכת האכיפה יש שם: 'לוחמה משפטית' (Lawfare), לחצו כאן].

במובן זה, רדיפת הרשת משמשת כמקרה בוחן לכוחה של תרבות ההשתקה והביטול הפרוגרסיבית (Cancel Culture): היא אינה מסתפקת בוויכוח ענייני על עובדות, אלא חותרת לפירוק התשתית הכלכלית והלוגיסטית של גוף התקשורת, מתוך הבנה שבעולם הפוסט-מודרני, הדרך האפקטיבית ביותר לנצח בוויכוח היא פשוט למחוק את הפלטפורמה שבה הוא מתנהל.

[לאוסף המאמרים על השתקה ותביעות השתקה, לחצו כאן]

רק שקמפיינים על רשתות תקשורת דינם להיכשל

בשוק התקשורת העולמי והמקומי, קמפיינים של "ביטול" או חרמות מפרסמים נגד רשתות תקשורת הם כלי נפוץ, אך פעמים רבות הם לא רק נכשלים, אלא אף מחזקים את הגוף המותקף (מה שמכונה: 'אפקט סטרייסנד').

הנה כמה דוגמאות בולטות לקמפיינים שנכשלו במטרתם לסגור או להחליש רשתות תקשורת:

• מאבקי התודעה בארצות הברית סביב 'פוקס ניוז' (ראו הכרזה למטה);
• חרם המפרסמים של 'שטראוס' על ערוץ 14.
• קמפיין Stop Funding Hate על GB News בבריטניה.
• החרמות מצד הימין האמריקאי על CNN.
• הטענות להטיה על ה- BBC בבריטניה.

הקמפיין הוא שגיאה אסטרטגית בולטת וגסה, המתעלמת משאלה מרכזית: לאיזה קהל מיועד הקמפיין?

שהרי הוא מעניק לערוץ 14 בדיוק את מה שכל גוף תקשורת חולם עליו: חשיפה חינמית מצד מתחריו בתקשורת הליבה. כאשר מחנה פוליטי אחד משקיע משאבים כה רבים בסימון "האויב" התקשורתי, הוא למעשה מקבע את חשיבותו של אותו גוף. הוא ממסגר אותו כשחקן כה משמעותי, עד שהיריבים מוכנים להשקיע מיליונים במאבק בו. הקמפיין עלול לצייר את יוזמיו כמי שעוסקים ברדיפה במקום בבשורה, ולהעניק לערוץ 14 חשיפה חינמית (Earned Media) אדירה שמגיעה בדיוק אל קהל היעד שטרם החליט למי להצביע.

עבור צופי ערוץ 14, הסרטונים הללו אינם כתב אישום, אלא "מדליות זהב" של אותנטיות. בשנת בחירות, כשמפלס הרגש ממילא בשיאו, הוא מחזק את מיתוגו כ"קול הנרדף" של המחנה הימני, מעניק להם 'דלק', ומעמיק את הזיהוי הרגשי בין הצופים לערוץ.

מן הסתם, מבקשים היוזמים גם לחזק את מחנה המחאה עצמו, בכך שימנעו זליגה מהמעגלים החיצוניים של קהל תומכי המחאה. אך גם למתלבטים הוא משדר אגרסיביות; המלבה את הקיטוב בשיח הציבורי. יתרה מכך. הוא חושף אותם לכתבי ערוץ 14 ולדעות אחרות שיתכן שרק ימשכו אותם לערוץ.

איומי השמאל לסגור את ערוץ 14, חורגים מזמן, מדיון מקצועי על אתיקה עיתונאית או איכות שידור

הם מציפים את השאלה, מי קובע את גבולות הלגיטימיות של השיח הציבורי. ניסיונות הדה־לגיטימציה, החרמות המפרסמים והקריאות לסגירת הערוץ, אינם נובעים כמובן מדאגה לעיתונות ה'חופשית', אלא ממשבר עמוק של אליטה תקשורתית שאיבדה את המונופול על תיווך המציאות.

הירידה באמון בערוצים 11, 12 ו־13 קדמה להופעת ערוץ 14. היא תוצאה של שנים שבהן ציבור רחב חווה את התקשורת הממוסדת כמנוכרת, אחידה אידאולוגית ומתנשאת. בעידן של ריבוי פלטפורמות, עידן “מדורת השבט” האחת הסתיים, והניסיון להשיבו באמצעות רגולציה ולחץ כלכלי הוא אשליה.

חשוב להדגיש: ערוץ 14 אינו חסין מביקורת. יש מקום לדיון מקצועי בתכניו וברמת הדיוק שלו. אך ביקורת לגיטימית שונה מהותית מניסיון מוסדי לחיסול תחרות. מהלך כזה לא יחזק את הדמוקרטיה – אלא יפגע בה.

יתרה מכך, מי שסבור שהשתקת ערוץ 14 תשתיק את הימין ויחזיר אותו לערוצי הליבה, חי בלה לה לנד. בניגוד לעבר, כבר אי אפשר “לסגור את הברז”. הימין לא ישתתק. הוא יעבור במהירות לפלטפורמות עמידות לרגולציה, ימסגר את הסגירה כהוכחה לדיכוי אליטיסטי, ויהפוך את האירוע לנכס פוליטי. הקיטוב רק יעמיק ויאיץ את התפרקות האמון במוסדות ובאליטה, שקרובה ממילא לסיום דרכה.

וכדאי לזכור: אמון ציבורי לא נכפה בצו. הוא נבנה מתוך פלורליזם והכרה בזכות הציבור לבחור את מקורות המידע של, והאמון בערוצי הליבה ובמה שהם מייצגים, אבד לנצח.

לסיכום, זהו מהלך קלאסי של ירי בתוך 'הנגמ"ש התודעתי'

ניסיון להילחם ביריב באמצעות דה־לגיטימציה תקשורתית, שבפועל מייצרת לו הון פוליטי חדש. בשנת בחירות, זו עשויה להתגלות כמתנה יקרה במיוחד לערוץ 14. שוב מוכיחים האסטרטגים של המחאה, שמי שמערב פוליטיקה במקצוע, פוגע בשניהם. ההיסטוריה מלמדת, שבמיוחד בשנת בחירות, קמפיינים מסוג זה נוטים להפוך לבומרנג תודעתי, ובסופו של יום, מי שמנסה לכבות אש באמצעות דלק, שלא יופתע כשהאש תאחז בבגדיו!

נספח 1 - ד"ר פנחס יחזקאלי: הם יסגרו את ערוץ 14? באמת?

נספח 2 - ד"ר פנחס יחזקאלי: הם יסגרו את ערוץ 14? באמת?

[לאוסף המאמרים על השתקה ותביעות השתקה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תקשורת ודמוקרטיה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על השתקה ותביעות השתקה.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית';
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו';
• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה;
• אוסף המאמרים על תקשורת ודמוקרטיה.
• הרחבה בנושא: 'השתקה' / ביטול;
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: לשימוש לרעה במערכת האכיפה יש שם: 'לוחמה משפטית' (Lawfare).
• אוסף המאמרים: 'הכל על מוטיבציה';
• הרחבה על 13 העקרונות של סול אלינסקי.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), על השתקה ותביעות השתקה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 30/8/25.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), תרבות הביטול הפרוגרסיבית (Cancel Culture), ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2017), הֲנָעָה – מוטיבציה: החתירה אל המטרה!, ייצור ידע, 18/12/17.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על מוטיבציה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 30/4/20.
• פנחס יחזקאלי (2023), כך משיגים שלטון בדמוקרטיה – 13 העקרונות של סול אלינסקי, ייצור ידע, 9/3/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), תקשורת ודמוקרטיה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 1/1/24.